על, אל, עם, של, בשביל: מילים קצרות שמחברות בין חלקי המשפט. כשמוסיפים להן גוף, הן משנות צורה: של ועוד אני זה שלי, עם ועוד הם זה איתם. במעבדה בוחרים מילת יחס וגוף, ורואים מה יוצא.
מילת יחס מראה את הקשר בין דברים: הספר של אחותי, הכוס על השולחן, הולכים עם חברים. בעברית לא אומרים "של אני". מחברים את מילת היחס והגוף למילה אחת: שלי. זו נטייה של מילת היחס.
של + אני = שלי
ל + אנחנו = לנו
הסיומת מספרת מי הגוף. החלק הראשון אומר איזו מילת יחס זו.
| גוף | סיומת | דוגמה |
|---|---|---|
| אני | י | שלי, לי |
| אתה, את | ך | שלך, לך |
| הוא | ו | שלו, לו |
| היא | ה | שלה, לה |
| אנחנו | נו | שלנו, לנו |
| אתם, אתן | כם, כן | שלכם, לכן |
| הם, הן | הם, הן | שלהם, להן |
עם הופכת לאית: איתי, איתך.
את הופכת לאות: אותי, אותו.
מן הופכת לממ: ממני, ממך.
ב"טבלה" בוחרים מילת יחס וגוף, ורואים את המילה שנוצרת. הסיומת מסומנת בוורוד. ב"השלימו" משלימים משפטים.
נסו את אלה:
את יכולה להיות מילת יחס שבאה לפני משהו מיודע: פתחנו את החלון. היא יכולה להיות גם כינוי גוף, כשמדברים אל ילדה: את באה?
בדיקה: אפשר לשים במקומה אתה? אם כן, זה כינוי גוף.
מילת היחס את הופכת לאות: אותי, אותו, אותם. אבל עם אתם ואתן היא נשארת קצרה: אתכם, אתכן.
ממנו פירושו מן ועוד הוא: הכלב ברח ממנו. כשמתכוונים לאנחנו אומרים מאיתנו, כדי שלא יתבלבלו.
השלימו: "נבוא ___ לים" (עם + אתם).
מילת יחס היא מילה קטנה שמראה קשר בין חלקי המשפט: של, על, אל, עם, את, ל, ב, מן, בשביל. היא אומרת למי שייך משהו, איפה הוא, עם מי או בשביל מי. ראו את הרעיון.
כי הוא מחבר את המילים כמו שהן נשמעות לו. כדאי לחזור יחד על הסיומות הקבועות (י, ך, ו, ה, נו, כם, כן, הם, הן) ועל שלוש מילות היחס שמשנות צורה: עם, את ומן. משחק קצר של "מילת יחס ועוד גוף" בבית עוזר מאוד. נסו במעבדה.
מנסים לשים במקום את המילה אתה. אם המשפט נשאר הגיוני (אתה בא?), זה כינוי גוף. אם לא (פתחנו אתה החלון), זו מילת יחס שבאה לפני משהו מיודע. תרגלו למטה.