כתב, נכתב, הכתיב והתכתב: אותו שורש, אבל כל מילה מספרת משהו אחר. התבנית שבה השורש נכנס נקראת בניין. במעבדה מכניסים שורש לבניינים שונים ורואים איך המשמעות משתנה.
כדאי לחזור קודם על שורש ומשפחת מילים ועל שם עצם, פועל ותואר.
לכל פועל יש שורש, וכל פועל נמצא בבניין. בניין הוא תבנית: אותיות קבועות שמוסיפים מסביב לשורש. כל תבנית מוסיפה למשמעות משהו משלה. כך שורש אחד יכול לתת כמה פעלים שונים.
כתב, לבש, פתח. רק שלוש אותיות השורש, בלי תוספות בעבר. מישהו עושה פעולה.
נכתב, נפתח. האות נ בהתחלה. בדרך כלל מישהו אחר עשה את הפעולה: המכתב נכתב.
הכתיב, הלביש. ה בהתחלה ו י לפני האות האחרונה. גורמים למישהו אחר לעשות.
התלבש, התכתב. הת בהתחלה. עושים לעצמנו, או עושים יחד זה עם זה.
בחרו שורש, ואז בחרו בניין. אותיות השורש בוורוד, והאותיות של הבניין בצהוב. שימו לב איך המשמעות והמשפט משתנים.
נסו את אלה:
בנסע ובנפל האות נ היא חלק מהשורש (נ.ס.ע, נ.פ.ל). אין כאן תוספת, ולכן הם בבניין פעל, לא נפעל.
בהלך האות ה היא אות שורש (ה.ל.כ), ואין י לפני האות האחרונה. זה פעל, לא הפעיל.
נכנס ונרדם הם בנפעל, אבל אף אחד לא עשה להם משהו. מי שנכנס, נכנס בעצמו. התבנית קובעת את הבניין, גם כשהמשמעות מפתיעה.
מהשורש ל.ב.ש אין פועל נפוץ בנפעל, ומהשורש פ.ת.ח אין פועל בהפעיל. זה בסדר: כל שורש בוחר לעצמו כמה בניינים.
באיזה בניין הפועל הכתיב, ומה הוא אומר?
בניין הוא תבנית של פועל. לוקחים שורש ומכניסים אותו לתבנית, למשל הת עם שלוש אותיות השורש. כל תבנית מוסיפה משמעות: התפעל, למשל, אומר לעיתים קרובות שעושים משהו לעצמנו, כמו התלבש. נסו במכונת הבניינים.
בכיתה ה מספיק להבין את הרעיון ולזהות כמה בניינים נפוצים לפי התוספות: נ בהתחלה, ה עם י, או הת. בכיתה ו לומדים את כל שבעת הבניינים ואת הטבלאות שלהם.
בוחרים שורש מוכר, כמו ל.ב.ש או פ.ת.ח, ומנסים יחד למצוא כמה פעלים ממנו: לבש, הלביש, התלבש. אחר כך ממציאים משפט לכל פועל ומסבירים מה ההבדל. כך הילד שומע שהמשמעות משתנה עם התבנית. תרגלו למטה.