כתבתי, כותב, אכתוב: שלוש מילים מאותו שורש, אבל כל אחת בזמן אחר. במעבדה מזיזים את הפועל על ציר הזמן, בוחרים מי עושה, ורואים בדיוק מה משתנה במילה.
כדאי לחזור קודם על שם עצם, פועל ותואר ועל שורש ומשפחת מילים.
פועל מספר מה עושים. הזמן של הפועל מספר מתי: עבר הוא מה שכבר קרה, הווה הוא מה שקורה עכשיו, ועתיד הוא מה שעוד יקרה. השורש נשאר אותו שורש, ורק האותיות שמסביבו משתנות.
כתבתי, כתבנו, כתבו. בעבר הסיומת מספרת מי עשה: תי זה אני, נו זה אנחנו.
כותב, כותבת, כותבים. בהווה יש רק ארבע צורות, ולכן צריך מילה כמו אני או הם כדי לדעת מי.
אכתוב, נכתוב, יכתוב. בעתיד האות בהתחלה מספרת מי יעשה: א זה אני, נ זה אנחנו.
בחרו פועל, הזיזו את המחוון בין עבר, הווה ועתיד, ובחרו מי עושה. האותיות שמסמנות את הזמן ואת מי שעושה מודגשות בצהוב. הכוכב ★ מסמן פועל מיוחד.
כל הצורות בזמן הזה:
נסו את אלה:
מילת הזמן והפועל צריכים להתאים. אתמול הולך עם עבר: אתמול הלכתי. מחר הולך עם עתיד: מחר אלך.
אני אוכל יכול להיות הווה (עכשיו אני אוכל) וגם עתיד (מחר אני אוכל). הכתיב זהה, ורק מילת הזמן מספרת מתי.
בעתיד של הלך האות ה נעלמת: אלך, תלך, נלך. לא אומרים אהלוך. זה פועל מיוחד, וכדאי לזכור אותו בעל פה.
תכתוב יכול להיות אתה וגם היא. כתבת יכול להיות אתה וגם את. אם לא ברור, המשפט מסביב יספר.
באיזה זמן הפועל תלמדו, ומי עושה?
מתחילים ממילות זמן. אומרים משפט עם אתמול, עם עכשיו ועם מחר, ומבקשים מהילד להשלים את הפועל. אחר כך מסתכלים יחד על המילים ומחפשים מה השתנה: בעבר משתנה הסוף, ובעתיד משתנה ההתחלה. נסו במכונת הזמן.
בהווה הפועל משתנה רק לפי זכר או נקבה ולפי יחיד או רבים: כותב, כותבת, כותבים, כותבות. הוא לא משתנה לפי מי מדבר, ולכן אומרים אני כותב וגם הוא כותב. בעבר ובעתיד יש יותר צורות, כי הפועל מספר גם מי עושה.
מבקשים ממנו לבדוק את תחילת המילה. אם יש אות לפני השורש, כמו א, ת, י או נ, זה בדרך כלל עתיד. אם המילה מתחילה ישר בשורש ויש לה סיומת, זה בדרך כלל עבר. בדיקה עם אתמול ומחר עוזרת לוודא. תרגלו למטה.