בכל משפט יש שני חלקים חשובים: הנושא, שעליו מדברים, והנשוא, מה שנאמר עליו. במעבדה תהיו בלשי משפטים: תמצאו את הנושא ואת הנשוא, ותראו שגם כשהמשפט גדל, הם נשארים אותו דבר. רוצים להיזכר בשם עצם ובפועל? חזרו לשם עצם, פועל ותואר.
במשפט הכלב נבח יש שני חלקים. הכלב הוא הנושא: עליו מדברים. נבח הוא הנשוא: מה שנאמר על הכלב. משפט שיש בו זוג אחד של נושא ונשוא נקרא משפט פשוט.
עונה על השאלה מי? או מה?
מי נבח? הכלב.
מה הנושא עושה, או מה אומרים עליו.
מה הכלב עשה? נבח.
חלקים שעונים על מתי? איפה? את מה? עם מי? מוסיפים פרטים. הם לא הנושא ולא הנשוא.
שלב ראשון: לחצו על הנושא. שלב שני: לחצו על הנשוא. אם הנושא לא כתוב במשפט, לחצו על "הנושא מוסתר".
נסו את אלה:
הזיזו את הסליידר והוסיפו פרטים למשפט. שימו לב מה קורה לנושא ולנשוא.
אתמול ירד גשם
המילה הראשונה היא אתמול, אבל היא עונה על מתי. מה ירד? גשם. הנושא בא אחרי הנשוא.
הלכתי לים
מי הלך? אני. המילה אני לא כתובה, אבל היא מוסתרת בסוף הפועל: הלכתי.
הים כחול
אין כאן פעולה, אבל עדיין נאמר משהו על הים: שהוא כחול. לכן כחול הוא הנשוא.
מצאו את הנושא ואת הנשוא במשפט: בערב שרו הציפורים על העץ.
הנושא הוא מי או מה שמדברים עליו. הנשוא הוא מה שנאמר עליו: מה הוא עושה, או מה הוא. במשפט "החתול ישן", החתול הוא הנושא, וישן הוא הנשוא. ראו את הרעיון.
מלמדים אותו להתחיל מהנשוא: קודם מוצאים מה קורה, ורק אחר כך שואלים "מי עשה את זה?". כך הוא לא נופל במשפטים כמו "אתמול ירד גשם", שבהם הנושא בא בסוף. נסו במעבדה.
משפט פשוט הוא משפט עם זוג אחד של נושא ונשוא. הוא יכול להיות ארוך ולהכיל הרבה פרטים, ועדיין להיות פשוט. אם יש בו שני זוגות, זה כבר משפט מחובר או מורכב. תרגלו למטה.