יש שתי דרכים לחבר שני משפטים פשוטים לאחד. אפשר לשים אותם זה ליד זה, שווים לגמרי: זה משפט מחובר. ואפשר להפוך אחד מהם לחלק של השני: זה משפט מורכב. במעבדה בונים משפטים מלבנים ורואים את ההבדל. רוצים להיזכר מה זה נושא ונשוא? חזרו לנושא ונשוא. ומילות הקישור עצמן נמצאות במילות קישור.
משפט פשוט הוא משפט עם נושא אחד ונשוא אחד. כשרוצים לומר שני דברים, מחברים שני משפטים פשוטים. השאלה היא איך מחברים אותם.
שני משפטים שווים, מחוברים במילה כמו ו, אבל, לכן, או.
ירד גשם חזק והמשחק בוטל.
כל חלק יכול לעמוד לבד: "ירד גשם חזק." "המשחק בוטל." שניהם משפטים שלמים.
משפט עיקרי ועוד חלק שנשען עליו, שנקרא פסוקית. הפסוקית מתחילה במילה כמו ש, כי, כאשר, אם, למרות ש.
המשחק בוטל כי ירד גשם חזק.
"כי ירד גשם חזק." לבד? זה נשמע חסר. הפסוקית צריכה את המשפט העיקרי.
מכסים חלק אחד ובודקים את השני: שני החלקים עומדים לבד? מחובר. רק חלק אחד עומד לבד? מורכב.
ב"בונים" בוחרים זוג משפטים ומילת קישור, ורואים את המשפט החדש: החלק הוורוד והחלק הכחול. אפשר גם להחליף את הסדר. ב"מפרקים" מקבלים משפט ארוך ולוחצים על המילה שבה מתחיל החלק השני.
נסו את אלה:
בכיתה ח לומדים את סוגי הפסוקיות לעומק: פסוקיות במשפט מורכב.
"אבא ואמא הלכו לקניות." יש כאן ו, אבל יש רק נשוא אחד: הלכו. זה משפט פשוט עם נושא כפול, ולא משפט מחובר.
"כשהשמש שקעה, חזרנו הביתה." הפסוקית באה ראשונה, והמשפט העיקרי אחריה. המשפט עדיין מורכב.
"כי" מביאה את הסיבה, ו"לכן" מביאה את התוצאה. "ירד גשם, לכן המשחק בוטל" אבל "המשחק בוטל כי ירד גשם". מי שמחליף ביניהן הופך את המשמעות.
איזה משפט זה, מחובר או מורכב?
במשפט מחובר יש שני משפטים שווים, וכל אחד מהם יכול לעמוד לבד. במשפט מורכב יש משפט עיקרי ופסוקית, והפסוקית לא יכולה לעמוד לבד. "ירד גשם והמשחק בוטל" הוא מחובר. "המשחק בוטל כי ירד גשם" הוא מורכב. נסו לבנות בעצמכם.
מבקשים ממנו למצוא את המילה שמחברת בין החלקים, ואז לקרוא בקול כל חלק לבד. אם חלק נשמע חסר, כמו "כי ירד גשם", זו פסוקית והמשפט מורכב. כדאי לשים לב גם למילים קצרות שנצמדות, כמו ש וגם ו.
מי שיודע לחבר משפטים כותב טקסט זורם וברור, בלי משפטים קצרים וקטועים. ההבחנה הזאת היא גם הבסיס לתחביר של חטיבת הביניים ושל הבגרות. תרגלו למטה.