בכיתה ו קראנו לזה משפט מחובר. בכיתה ט נותנים לו את השם הרשמי: משפט מאוחה. כאן לומדים להבדיל בין איחוי לשעבוד, לזהות את הקשר הלוגי בין החלקים, ולנסח משפט מחדש בלי לשנות את המשמעות. זו מיומנות שחוזרת בכל מבחן בתחביר. רוצים חזרה קצרה? משפט מחובר ומשפט מורכב ופסוקיות במשפט מורכב.
כשיש במשפט שני חלקים עם נשוא, יש שתי דרכים לחבר אותם. ההבדל הוא במעמד של החלקים, לא במשמעות.
שני איברים שווים. כל איבר יכול לעמוד לבד, ומילת איחוי מחברת ביניהם.
הספרייה נסגרה מוקדם, לכן לא החזרתי את הספר.
משפט עיקרי ופסוקית שתלויה בו. מילת שעבוד פותחת את הפסוקית.
לא החזרתי את הספר כיוון שהספרייה נסגרה מוקדם.
בשני המשפטים הקשר הוא סיבה ותוצאה. המבנה השתנה, המשמעות נשארה. בבחינה מבקשים לעיתים קרובות להמיר מבנה אחד בשני.
| הקשר | במשפט מאוחה | במשפט מורכב |
|---|---|---|
| הוספה | ו, וגם, וכן, בנוסף | אין מילת שעבוד מקבילה |
| ניגוד | אבל, אך, אולם, ואילו | ויתור: אף על פי ש, למרות ש, אף ש |
| תוצאה ממה שקדם | לכן, לפיכך, על כן, ולכן | סיבה: כי, מפני ש, כיוון ש, משום ש |
| ברירה | או, או ש, אחרת | תנאי שלילי: אם לא |
| הסבר | כלומר, דהיינו | אין מילת שעבוד מקבילה |
| זמן | ואחר כך, ואז | כאשר, אחרי ש, לפני ש, בזמן ש |
בחרו רעיון, ואז בחרו לאיזה מבנה להמיר אותו. המשפט החדש מופיע מיד, והתיבה מסבירה מה השתנה ומה נשאר. במצב "זיהוי קשר" מקבלים משפט ובוחרים מה הקשר בין החלקים.
נסו את אלה:
"לכן" מביאה את התוצאה אחריה, ו"כי" מביאה את הסיבה אחריה. כשממירים מאוחה למורכב, הסדר מתהפך:
ירד גשם, לכן המשחק בוטל.
המשחק בוטל כי ירד גשם.
מי שכותב "ירד גשם כי המשחק בוטל" הפך את הסיבה לתוצאה.
"ירד גשם, המשחק בוטל." פסיק לבד לא מחבר שני משפטים. צריך מילת קישור, או נקודה ושני משפטים נפרדים.
"אבל" יוצרת משפט מאוחה של ניגוד. "למרות ש" יוצרת משפט מורכב של ויתור. המשמעות קרובה, המבנה שונה. בהמרה, "למרות ש" עוברת לחלק שהיה לפני "אבל".
המשימה: "המירו את המשפט המאוחה למשפט מורכב, בלי לשנות את המשמעות."
אין הבדל. "משפט מחובר" הוא השם שנותנים בבית הספר היסודי, ו"משפט מאוחה" הוא המונח שמשתמשים בו בחטיבה ובבגרות. בשניהם יש איברים שווים שכל אחד מהם יכול לעמוד לבד.
כי שאלות התחביר שואלות כמעט תמיד גם "מה הקשר בין החלקים" וגם "המירו בלי לשנות משמעות". מי שמזהה נכון סיבה, תוצאה, ניגוד או ויתור, בוחר את מילת הקישור הנכונה ולא הופך את המשמעות. נסו במכונה.
לוקחים משפט מכל טקסט, מסמנים בו את מילת הקישור ושואלים: מאוחה או מורכב? ואיזה קשר? אחר כך מנסים לכתוב אותו במבנה השני. עשר דקות כאלה כמה פעמים בשבוע עושות הבדל גדול. תרגלו למטה.