מירי
כיתה ח · הבנה והבעה

הבנת הנקרא לכיתה ח עמדה, עובדה ודעה, וטיעון

שני טקסטים מקוריים: טקסט מידעי על הטלפון והשינה, ומאמר טיעון על שיעורי בית. בכיתה ח לומדים לזהות את עמדת הכותב, להבדיל בין עובדה לדעה ולפרק טיעון לחלקים. במעבדה יש צילום רנטגן לטיעון.

1

הרעיון

גם טקסט מידעי וגם מאמר טיעון רוצים שנחשוב משהו. בכיתה ח קוראים כמו בלשים: מה הכותב חושב, על מה הוא נשען, ואיך הוא בונה את הטיעון.

עמדת הכותב

מה הכותב חושב על הנושא? העמדה מופיעה בדרך כלל בפתיחה או בסיום, לפעמים עם מילים כמו לדעתי, צריך או הגיע הזמן.

עובדה ודעה

עובדה אפשר לבדוק: מספר, מחקר, משהו שקרה. דעה היא הערכה: טוב, הוגן, חשוב ביותר. דעה לא תמיד מתחילה ב"לדעתי".

מבנה הטיעון

טענה (מה אני חושב), נימוק (למה), דוגמה (הוכחה מהחיים), טענת נגד (מה אומר הצד השני) והפרכה (התשובה לצד השני).

מילות קישור מגלות את הטיעון: "הנימוק הראשון" ו"בנוסף" מוסיפים. "למשל" מביא דוגמה. "מתנגדים טוענים" פותח טענת נגד. "אולם" ו"אבל" פותחים הפרכה. "לסיכום" ו"לכן" מסכמים.

רוצים לחזור על כיתה ז? הבנת הנקרא לכיתה ז. רוצים לכתוב טיעון משלכם? כתיבת מאמר טיעון.

2

מעבדה: רנטגן לטיעון

בחרו טקסט. במאמר על שיעורי הבית לחצו על חלק של הטיעון, והמשפטים שלו ייצבעו. בטקסט על הטלפון לחצו על פסקה כדי לראות את התפקיד שלה.

  • טענה
  • נימוק
  • דוגמה
  • טענת נגד
  • הפרכה
  • סיכום
בחרו את המאמר "שיעורי בית" ולחצו על חלק של הטיעון.

איך הטלפון משנה את השינה שלנו

טקסט מידעי

פתיחההשעה אחת עשרה וחצי בלילה. האור בחדר כבוי, אבל המסך של הטלפון עדיין דולק, ועוד סרטון קצר מתחיל מעצמו. מתכננים להציץ רק דקה אחת, ופתאום עוברת שעה שלמה. התמונה הזאת מוכרת כמעט בכל בית שיש בו בני נוער. סקרים בכמה מדינות מראים שרוב בני הנוער ישנים פחות ממה שהגוף שלהם צריך, ושהטלפון הוא אחת הסיבות לכך.

הסברמומחים לשינה ממליצים שבני נוער יישנו בין שמונה לעשר שעות בכל לילה. בגיל ההתבגרות השעון הפנימי של הגוף זז מעט קדימה, ולכן קשה יותר להירדם מוקדם. כשבבוקר צריך לקום מוקדם לבית הספר, כל שעה מאוחרת בלילה באה על חשבון השינה. זה חשוב במיוחד בגיל הזה, כי בזמן השינה הגוף גדל ומתחזק, והמוח מסדר את מה שלמדנו במשך היום.

סיבה ראשונההסיבה הראשונה קשורה לאור. כשמחשיך, הגוף מתחיל לייצר הורמון בשם מלטונין, שמאותת למוח שהגיע הזמן לישון. אור חזק בערב, ובמיוחד האור הכחלחל של מסכים, יכול לעכב את ייצור המלטונין. כך המוח "חושב" שעדיין יום, והעייפות מגיעה מאוחר יותר. לכן רבים מרגישים ערניים דווקא בשעה שבה היו צריכים להתחיל להתעייף.

סיבה נוספתהסיבה השנייה חשובה אולי עוד יותר: מה שקורה על המסך. אפליקציות רבות בנויות כך שקשה להפסיק, למשל כשסרטון חדש מתחיל מיד אחרי הקודם. הודעות מחברים, משחקים ותגובות לפוסטים משאירים את המוח ערני ונרגש, בדיוק כשהוא צריך להירגע. גם תוכן מלחיץ, כמו ויכוח בקבוצה או סרט אימה, מקשה על הגוף להירגע. יש גם מי שמשאירים את הטלפון ליד המיטה, וההתראות מעירות אותם באמצע הלילה.

תוצאהחוסר שינה לא נשאר בלילה. תלמידים שישנים מעט מתקשים יותר להתרכז בשיעורים, זוכרים פחות ממה שלמדו, ונוטים להיות עצבניים יותר. לאורך זמן, שינה קצרה פוגעת גם בבריאות ובמצב הרוח. רבים מנסים להשלים את השינה בסוף השבוע, אבל שינה עד הצהריים בשבת לא מחזירה את כל מה שהפסדנו, ואפילו מקשה להירדם בלילה שאחרי. יש אפילו מחקרים שמצאו קשר בין שינה קצרה לבין יותר תאונות בדרכים אצל נהגים צעירים.

סיכום והמלצההחדשות הטובות הן שאפשר לשנות את המצב בעזרת כמה הרגלים פשוטים. מומלץ להפסיק להשתמש במסכים כשעה לפני השינה, ולהטעין את הטלפון מחוץ לחדר. מצב לילה במסך מפחית מעט את האור הכחול, אבל הוא לא פותר את הבעיה של תוכן שלא נגמר. גם שעון מעורר רגיל, במקום הטלפון, יכול לעזור להשאיר את הטלפון רחוק מהמיטה. אפשר גם להחליט כמשפחה שכל הטלפונים נכנסים לסלסלה אחת בשעה קבועה, כך שאף אחד לא נשאר לבד מול המסך. לדעתי, הצעד החשוב ביותר הוא להחליט מראש מתי מניחים את הטלפון, ולא לחכות שהעייפות תחליט בשבילנו.

משחק: עובדה או דעה?

המשפטים לקוחים משני הטקסטים. לכל משפט בחרו: עובדה שאפשר לבדוק, או דעה של הכותב.

מומחים לשינה ממליצים שבני נוער יישנו בין שמונה לעשר שעות בכל לילה.

לדעתי, הצעד החשוב ביותר הוא להחליט מראש מתי מניחים את הטלפון.

כשמחשיך, הגוף מתחיל לייצר הורמון בשם מלטונין.

הגיע הזמן לבטל את רוב שיעורי הבית בחטיבת הביניים.

יש ימים שבהם העבודה נמשכת שעתיים ואפילו שלוש.

שיעורי בית אינם הוגנים.

בגיל ההתבגרות השעון הפנימי של הגוף זז מעט קדימה.

גם תחביבים הם דברים שמלמדים, רק בדרך אחרת.

מצב לילה במסך מפחית מעט את האור הכחול.

הכי טוב ללמוד בכיתה, ולא בבית.

3

טעויות שכולם עושים

דעה בלי "לדעתי"

"שיעורי בית אינם הוגנים" נשמע כמו עובדה, אבל זו הערכה. בודקים: אפשר למדוד את זה? אם לא, זו דעה.

עובדה על דעה

"מומחים ממליצים לישון שמונה שעות" היא עובדה, כי אפשר לבדוק מה המומחים ממליצים. ההמלצה עצמה היא דעה של המומחים, אבל המשפט מדווח עליה.

טענת הנגד היא לא העמדה

בפסקה שמתחילה ב"מתנגדים טוענים" הכותב מביא את הצד השני. אל תכתבו שזו העמדה שלו. חפשו את ה"אולם" שאחריה.

השוואה בלי צד משותף

בשאלה שמשווה בין שני טקסטים מציינים מה משותף לשניהם, ורק אחר כך מה שונה. כתבו פרט מכל טקסט.

4

דוגמה פתורה, צעד אחרי צעד

השאלה על המאמר "האם לבטל שיעורי בית?": מהי טענת הנגד במאמר, ואיך הכותב עונה עליה?

5

תרגול

בחרו קטע וענו על השאלות אחת אחרי השנייה. הטקסט נמצא כאן, ואפשר לפתוח ולסגור אותו.

הטקסט

6

שאלות שכולם שואלים

למה בכיתה ח מתמקדים בעובדה ודעה?

כי מכאן והלאה הילדים קוראים יותר מאמרים, כתבות ופוסטים שמנסים לשכנע. מי שיודע להבדיל בין מה שאפשר לבדוק לבין מה שהכותב חושב, קורא בעין ביקורתית ולא מקבל כל משפט כאמת.

איך עוזרים לילד לפרק מאמר טיעון?

בקשו ממנו לסמן בצבעים שונים את הטענה, הנימוקים, הדוגמאות וטענת הנגד, בדיוק כמו ברנטגן שבמעבדה. אחר כך שינסה לומר את הטיעון כולו בשלושה משפטים. אם זה מצליח, הוא הבין את המבנה.

מה עושים כשהשאלה משווה בין שני טקסטים?

קודם מבינים כל טקסט לבד: מה הנושא ומה העמדה. אחר כך מחפשים נקודה ששניהם נוגעים בה, למשל השינה של תלמידים. בתשובה כותבים מה משותף, מה שונה, ופרט מכל טקסט.