מירי
כיתה י · לשון לבגרות

משפט שמני ומשפט פועלי מה עומד במקום הנשוא?

בכל משפט יש נשוא, אבל הנשוא לא תמיד פועל. כשהנשוא הוא פועל, המשפט פועלי. כשהנשוא הוא שם, תואר, מספר או צירוף, המשפט שמני. כאן לומדים לזהות את הנשוא, להבחין בין שני הסוגים ולנמק, כולל המקרים המבלבלים של היה ושל הבינוני. רוצים חזרה על היסודות? נושא ונשוא. ואחר כך כדאי לעבור לתחביר לבגרות.

1

הרעיון

משפט פועלי

הנשוא הוא פועל: פועל בעבר, בעתיד, או בינוני שמתפקד כפועל.

הים סער כל הלילה.

משפט שמני

הנשוא אינו פועל: שם עצם, שם תואר, שם מספר, צירוף יחס, תואר הפועל או מילת קיום.

הים סוער הלילה.

סוג הנשוא השמנידוגמה
שם עצםאחותי מהנדסת.
שם תוארהחדר מבולגן.
שם מספרמספר השחקנים אחד עשר.
צירוף יחסהכרטיסים בתיק.
תואר הפועלהמבחן מחר.
מילת קיוםיש לנו זמן. אין חלב במקרר.

האוגד: גשר בין הנושא לנשוא

במשפט שמני לפעמים יש מילה שמקשרת: הוא, היא, הם, הן, הנו, אינו, ובעבר ובעתיד היה, תהיה, יהיו. זה האוגד. הוא לא הנשוא, ולכן המשפט נשאר שמני.

המנהל הוא אדם סבלני. ההרצאה הייתה מעניינת.

משפטים בלי נושא

"קר בחוץ" הוא משפט שאין בו נושא, והנשוא שלו שמני. ב"אסור לרוץ" שם הפועל לרוץ הוא הנושא: מה אסור? לרוץ.

2

מעבדה: גלאי הנשוא

בחרו משפט בסרגל. שלב 1: לחצו על הנשוא. שלב 2: קבעו אם המשפט שמני או פועלי. שלב 3, רק במשפט שמני: מה סוג הנשוא. המבחנים למטה עוזרים להחליט, וכפתור ההמרה מראה את אותו רעיון במבנה השני.

נסו את אלה:

3

שיטה ומלכודות

שלושה צעדים

  1. מוצאים את הנשוא: מה נאמר על הנושא?
  2. שואלים: האם הנשוא הוא פועל? מבחן הזמן: הפכו את המשפט לעבר. אם מופיע פועל חדש (סער, שמר), המשפט פועלי. אם צריך להוסיף היה, המשפט שמני.
  3. במשפט שמני קובעים את סוג הנשוא ומנמקים במשפט אחד.

מלכודת: היה לא תמיד אוגד

"ההרצאה הייתה מעניינת": בהווה אומרים "ההרצאה מעניינת", והיה נעלם. זה אוגד, והמשפט שמני.

"בשנה שעברה היה בעיר פסטיבל": בהווה אומרים "יש בעיר פסטיבל". היה כאן הוא פועל של קיום, הוא הנשוא, והמשפט פועלי.

מלכודת: הבינוני

"הוא שומר על הכלים": שומר הוא פועל, ובעבר אומרים "הוא שמר". משפט פועלי.

"הוא שומר בבנק": כאן שומר הוא מקצוע, שם עצם. בעבר אומרים "הוא היה שומר בבנק", עם אוגד. משפט שמני.

מלכודת: האוגד הוא לא הנשוא

ב"המדריכה היא סטודנטית" המילה היא רק מקשרת. הנשוא הוא סטודנטית. אל תסמנו את האוגד כנשוא.

4

דוגמה פתורה, צעד אחרי צעד

5

תרגול

6

שאלות שכולם שואלים

מה ההבדל בין משפט שמני למשפט פועלי?

ההבדל הוא רק בנשוא. אם הנשוא הוא פועל, המשפט פועלי. אם הנשוא הוא שם עצם, שם תואר, שם מספר, צירוף יחס, תואר הפועל או מילת קיום, המשפט שמני. הדרך הקלה לבדוק היא להפוך את המשפט לעבר ולראות אם צריך להוסיף היה.

האם המילה היה היא תמיד אוגד?

לא. כשהיה מקשר בין נושא לנשוא, כמו "הסרט היה ארוך", הוא אוגד והמשפט שמני. כשהיה פירושו התקיים או נמצא, כמו "היה לנו כלב" או "פעם היה כאן פרדס", הוא פועל והמשפט פועלי. מבחן ההווה מכריע: אוגד נעלם, ופועל קיום הופך ליש.

למה זה חשוב לבגרות?

שאלות על סוג הנשוא ועל משפט שמני ופועלי חוזרות בחלק התחביר, ובדרך כלל מבקשים גם נימוק. מי שמכיר את המבחנים בדף הזה יכול לנמק במשפט אחד ברור. תרגלו כאן.