מירי
כיתה ח · לשון

נטיית שמות הספר שלי הוא ספרי

במקום "הספר שלי" אפשר לכתוב מילה אחת: ספרי. הסיומת בסוף המילה אומרת של מי הדבר. במעבדה בוחרים שם וגוף, ורואים איך המילה נוטה ביחיד וברבים. הנטייה נבנית על צורת הנסמך, אז כדאי להיזכר בסמיכות וביחיד ורבים.

1

הרעיון

לשם יכולה להיצמד סיומת שאומרת למי הוא שייך. הסיומת הזאת נקראת כינוי קניין, והשם שמקבל אותה נקרא שם נטוי.

מילה אחת במקום שלוש

הספר שלי = ספרי. העיר שלנו = עירנו. הבית שלהם = ביתם.

ספרי · עירנו · ביתם

בונים על צורת הנסמך

הסיומת נצמדת לצורה שהמילה מקבלת בסמיכות. תמונה נהיית תמונת, ולכן: תמונתי. ילדים נהיים ילדי, ולכן: ילדיי.

תמונה ← תמונת ← תמונתי

רשמי ויומיומי

בדיבור אומרים בדרך כלל "הספר שלי". הצורה ספרי שכיחה בכתיבה, בספרות, בשירים ובטקסטים רשמיים. שתי הצורות נכונות.

שימו לב: כשהדבר ברבים, מופיעה י לפני הסיומת: ספרי (הספר שלי), אבל ספריי (הספרים שלי). ספרם (הספר שלהם), אבל ספריהם (הספרים שלהם).
2

מעבדה: מכונת הנטייה

בחרו שם, הזיזו את הסרגל כדי לבחור גוף, ונסו את מתג הרבים. הסיומת מסומנת בוורוד, והטבלה מראה את כל הגופים.

נסו את אלה:

3

שיטה ומלכודות

איך נוטים שם

  1. שואלים: דבר אחד או הרבה? ושל מי?
  2. מוצאים את צורת הנסמך: תמונה נהיית תמונת, ילדים נהיים ילדי.
  3. ביחיד מדביקים: י, ך, ו, ה, נו, כם, כן, ם, ן.
  4. ברבים מדביקים: יי, יך, ייך, יו, יה, ינו, יכם, יכן, יהם, יהן.

מלכודת: ספרהם

הספר שלהם הוא ספרם, בלי ה. האותיות יהם מופיעות רק כשיש הרבה: ספריהם הם הספרים שלהם.

מלכודת: ו או ה?

ספרו הוא הספר שלו. ספרה הוא הספר שלה. ו בסוף היא של הוא, וה בסוף היא של היא. גם ברבים: ספריו (שלו), ספריה (שלה).

מלכודת: מילה שנראית אותו דבר

ילדה יכולה להיות ילדה קטנה, וגם הילד שלה. וספרך נכתב אותו דבר לאתה ולאת, וההבדל רק בהגייה. ההקשר במשפט אומר לנו מה הכוונה.

4

דוגמה פתורה, צעד אחרי צעד

הופכים את התמונות שלהם למילה אחת.

5

תרגול

6

שאלות שכולם שואלים

מה זה נטיית שמות?

נטיית שם היא הוספת סיומת שאומרת של מי הדבר: ספרי הוא הספר שלי, ביתנו הוא הבית שלנו. הסיומת נקראת כינוי קניין. נסו במכונת הנטייה.

האם צריך לדבר ככה גם בבית?

לא. בדיבור "הספר שלי" טבעי ונכון לגמרי. את הצורות הנטויות פוגשים בכתיבה, בספרות ובשירים, ולכן בבית הספר לומדים לזהות אותן ולכתוב אותן נכון. כדאי לחפש יחד צורות כאלה בספר קריאה או בשיר.

מה הטעות הכי נפוצה?

לבלבל בין יחיד לרבים בגוף שלישי: לכתוב ספרהם במקום ספרם, או לא לשים לב שספריהם הם כמה ספרים. כלל קצר עוזר: ה לפני ם או ן מופיעה רק ברבים. תרגלו למטה.