כמה בצק יש בפיצה עגולה? כדי לדעת, חותכים את העיגול לפרוסות ומסדרים אותן אחת ליד השנייה. מתקבל כמעט מלבן, ואת השטח של מלבן כבר יודעים לחשב. במעבדה מזיזים מחוונים ורואים מה קורה, ובתרגול מקבלים רמזים במקום תשובות.
חותכים את העיגול להרבה פרוסות שוות.
שמים אותן בשורה: אחת עם החוד למעלה, אחת עם החוד למטה.
הגובה של ה"מלבן" הוא הרדיוס r.
הרוחב הוא חצי מההיקף: π · r.
רוחב כפול גובה: π · r · r.
ובקיצור: שטח = π · r². נחשב עם π ≈ 3.14.
הזיזו את מספר הפרוסות. ככל שיש יותר פרוסות, הצורה למטה נראית יותר כמו מלבן. הזיזו גם את הרדיוס וראו איך השטח משתנה.
נסו את אלה:
2 · π · r זה ההיקף, האורך מסביב.
השטח הוא π · r · r: הרדיוס פעמיים, ואין 2.
קוטר 10 ס״מ? הרדיוס הוא 5.
מחשבים 3.14 · 5 · 5 = 78.5, לא 3.14 · 10 · 10. זה יוצא פי 4 גדול מדי.
3.14 · 5 = 15.7 זה רק חצי ההיקף.
צריך לכפול שוב ברדיוס: 15.7 · 5 = 78.5.
לפיצה עגולה יש קוטר של 30 ס״מ. מה השטח שלה?
כופלים את הרדיוס בעצמו, ואת התוצאה כופלים ב-3.14. למשל עיגול עם רדיוס 4 ס״מ: 3.14 · 4 · 4 = 50.24 סמ״ר. תרגלו למטה.
ההיקף הוא האורך מסביב, והנוסחה שלו 2 · π · r. השטח הוא כמה מקום יש בפנים, והנוסחה שלו π · r². ההיקף בס״מ, השטח בסמ״ר. על ההיקף אפשר לקרוא במעגל והיקף מעגל.
גוזרים עיגול מנייר לשמונה פרוסות, ומסדרים אותן בשורה, חוד למעלה וחוד למטה. מקבלים צורה שדומה למלבן: הגובה שלו הוא הרדיוס, והרוחב הוא חצי מההיקף. רוחב כפול גובה נותן את הנוסחה. במעבדה רואים את זה עם יותר פרוסות.