אינטגרל מסוים הוא מספר, לא פונקציה. הוא מודד את השטח שבין הגרף לציר x, בין שני גבולות. נראה איך מלבנים צרים ממלאים את השטח, איך הפונקציה הקדומה נותנת את התשובה המדויקת, ואיך מחשבים שטח בין שני גרפים. החומר מתאים ל-4 ול-5 יח״ל. במעבדה מזיזים מחוונים ורואים מה קורה, ובתרגול מקבלים רמזים במקום תשובות.
קשה למדוד שטח עם צד עקום. אבל שטח של מלבן קל: רוחב כפול גובה. מחלקים את השטח להרבה מלבנים צרים ומחברים.
ככל שהמלבנים צרים יותר, הסכום קרוב יותר לשטח האמיתי. הגבול של הסכום הזה הוא האינטגרל המסוים.
לא צריך לחבר מלבנים בכל פעם. אם F היא פונקציה קדומה של f, אז:
∫ba f(x) dx = F(b) − F(a)
מציבים את הגבול העליון, מחסירים את התחתון. ה-C מתבטל, ולכן לא כותבים אותו.
דוגמה: ∫30 x² dx = 9 − 0 = 9, כי F(x) = x³ ÷ 3.
בחרו מצב ופונקציה. הזיזו את הגבולות a ו-b, ואת מספר המלבנים n. ראו איך סכום המלבנים מתקרב לאינטגרל.
נסו את אלה:
מלבן צהוב נספר בפלוס, מלבן כחול (מתחת לציר) נספר במינוס. לכן אינטגרל יכול לצאת שלילי, או אפילו 0, גם כשיש שטח צבוע.
לחצו "הצעד הבא" ותראו איך מחשבים שטח בין פרבולה לישר.
כל פעם יופיע אינטגרל לחשב או שטח למצוא. אפשר לכתוב שבר עם קו נטוי (32/3) או מספר עשרוני עם שתי ספרות אחרי הנקודה.
אינטגרל לא מסוים הוא משפחה של פונקציות, ולכן יש בו + C. אינטגרל מסוים, עם גבולות a ו-b, הוא מספר אחד: F(b) − F(a). כשהפונקציה חיובית, המספר הזה הוא השטח מתחת לגרף. ראו את זה במעבדה.
מוצאים את נקודות החיתוך, ובודקים איזה גרף עליון. אחר כך מחשבים אינטגרל של העליון פחות התחתון, בין נקודות החיתוך. למשל השטח בין 4 − x² ל-x + 2 הוא 4.5. ראו את הדוגמה הפתורה.
כי הגרף נמצא מתחת לציר x בחלק מהתחום, ושם האינטגרל נספר במינוס. אם השאלה מבקשת שטח, חלקו את התחום בנקודות שבהן הגרף חוצה את הציר, חשבו כל חלק לבד, וחברו את הערכים המוחלטים.