יש מילים קטנות שמשנות את כל המשפט: חובה, עצה, צורך או איסור. כאן לוחצים על שלטים ושומעים את הכלל, מבקשים עצה ממירי, ומזיזים מחוון שהופך עצה לחובה. ובסוף לומדים את ההבדל הכי חשוב: mustn't מול don't have to.
המילים האלה באות לפני הפועל, והפועל נשאר כמו שהוא, בלי to ובלי s. רק have to מתנהג אחרת: עם he ו-she אומרים has to. לוחצים על כרטיס ושומעים.
שניהם "חייבים". must חזק יותר ומתאים לחוקים ולשלטים. have to מתאים לצורך יומיומי: I have to do my homework.
עצה, לא חובה. "כדאי לך". You should drink water. והשלילה: You shouldn't, לא כדאי.
כל שלט אומר כלל. לחצו על שלט, ומירי תגיד את הכלל באנגלית. שימו לב מתי זה must, מתי mustn't ומתי don't have to.
בחרו בעיה, ומירי תיתן עצה עם should. החליפו בין "מה כן" ל"מה לא" כדי לשמוע גם shouldn't.
בחרו מצב והזיזו את המחוון: משמאל עצה, באמצע צורך, ומימין חובה. אותו משפט, ורק המילה משתנה.
שני משפטים שנראים דומים, אבל המשמעות שונה לגמרי. לחצו ושמעו.
נכון: You must stop. לא נכון: You must to stop. כך גם עם should: You should rest.
must ו-should לא משתנים: He must go. ולא He musts go. וגם הפועל אחריהם בלי s: לא He must goes.
have to כן משתנה: She has to study. והשלילה עם doesn't: She doesn't have to study.
בעברית "לא חייבים" נשמע כמו mustn't, אבל זו טעות. mustn't זה אסור. לא חייבים זה don't have to.
רוצים לחזור על can, המילה הקרובה ביותר? עברו לcan ו-can't. וממשיכים לGerund ו-Infinitive, שם לומדים מתי אחרי פועל בא to ומתי ing.
mustn't פירושו אסור: You mustn't swim here. אסור לשחות כאן. don't have to פירושו לא חייבים, אבל מותר: You don't have to pay. לא צריך לשלם. זו הטעות הכי נפוצה של דוברי עברית, כי "לא חייב" נשמע כמו "אסור".
שניהם חובה. must מתאים לחוקים, לשלטים ולמשהו שאני מרגיש שחשוב מאוד: You must wear a seatbelt. have to מתאים לצורך רגיל מבחוץ: I have to get up early tomorrow. בשאלות ובשלילה משתמשים כמעט תמיד ב-have to: Do I have to come?
משחקים "שלטים בבית": מצביעים על דברים ואומרים כלל. ליד התנור: You mustn't touch it. לפני מבחן: You should study. בשבת: You don't have to get up early. כשהמשפטים קשורים לחיים שלו, קל יותר לזכור מה ההבדל.