היום הוא נפל, ומחר הוא יפול. אבל לאן נעלמה הנ? בשורש נ.פ.ל הנ נעלמת בחלק מהצורות, ובשורש כ.ת.ב כל האותיות נשארות תמיד. שורשים שמתנהגים אותו דבר הם גזרה אחת. במעבדה רואים את הנ נעלמת, ובמיון מחליטים לאיזו גזרה שייך כל פועל.
כדאי להכיר קודם את שבעת הבניינים.
גזרה היא משפחה של שורשים שיש בהם אות מיוחדת, ולכן הם מתנהגים בצורה דומה. כדי לומר איפה האות המיוחדת, קוראים לאותיות השורש לפי המילה פ.ע.ל:
כל שלוש אותיות השורש נשארות בכל הצורות: כתב, יכתוב, לכתוב, הכתיב. למשל כ.ת.ב, ש.מ.ר, ל.ב.ש.
האות הראשונה של השורש, הפ, היא נ. בחלק מהצורות היא נעלמת: נפל אבל יפול, נסע אבל ייסע. למשל נ.פ.ל, נ.ס.ע, נ.ג.ע.
בעבר ובהווה של פעל היא נשארת: נפל, נופל. בעתיד ובבניין הפעיל היא נעלמת: יפול, הפיל. לפעמים גם בשם הפועל: ליפול.
גם כשרואים את הנ, כמו בנסענו, השורש נ.ס.ע הוא עדיין מגזרת חסרי פ"נ. הגזרה היא תכונה של השורש, לא של מילה אחת.
ב"נעלמת" בוחרים שורש וצורה. קודם רואים איך המילה הייתה נראית אם כל האותיות היו נשארות, ואז לוחצים על "אחרי" ורואים מה קורה באמת. ב"מיון" מחליטים לאיזו גזרה שייך כל פועל.
נסו את אלה:
בנכתב ובנשמר יש נ בהתחלה, אבל היא סימן של בניין נפעל. השורשים כ.ת.ב ו ש.מ.ר הם שלמים. בודקים: הנ שייכת לשורש, או שהיא תוספת?
בשם הפועל הנ לא תמיד נעלמת: ליפול ולגעת, אבל לנסוע. אין צורך לנחש: לומדים את המילים המוכרות, וזוכרים שהשורש נשאר נ.ס.ע.
השורש ל.ק.ח הוא לא נ, אבל הוא מתנהג כמו חסרי פ"נ: הל נעלמת. לקח, אבל ייקח, אקח ולקחת.
מה השורש של תיסעו, ולאיזו גזרה הוא שייך?
גזרה היא קבוצה של שורשים שמתנהגים אותו דבר בגלל אות מיוחדת. בגזרת השלמים כל האותיות נשארות תמיד. בגזרת חסרי פ"נ האות הראשונה היא נ, והיא נעלמת בחלק מהצורות, כמו בנפל ויפול. ראו את זה קורה במעבדה.
את מקומות האותיות בשורש מסמנים לפי המילה פ.ע.ל. הפ היא האות הראשונה, הע האמצעית והל האחרונה. "חסרי פ"נ" פירושו שורשים שהאות הראשונה שלהם, הפ, היא נ, ושהנ הזאת חסרה בחלק מהצורות.
מורידים קודם את כל התוספות. אם נשארו רק שתי אותיות, מנסים להוסיף נ בהתחלה, ובודקים בקול אם יש פועל כזה בעבר: יפול, נפל. כך זה הופך למשחק בלשים קצר, וזה עובד גם בבחינה. תרגלו למטה.