בהבעה בכתב כותבים בסוגות שונות, ולכל סוגה יש מבנה משלה. בדף הזה נתרגל שתיים חדשות: סיכום של טקסט ומכתב רשמי. במכבש הסיכום בוחרים מה להשאיר, ובבונה המכתבים בונים מכתב רשמי חלק אחרי חלק. בסוף בודקים לכידות: האם הטקסט מחובר היטב?
שלוש סוגות שכדאי להכיר היטב:
עמדה, נימוקים, טענת נגד והפרכה וסיכום. את כל הפרטים תמצאו בכתיבת מאמר טיעון.
שבעה חלקים קבועים: שם השולח, תאריך, נמען, פנייה, גוף, בקשה וחתימה. כותבים בנימוס ובלשון רשמית, גם כשמתלוננים.
מוצאים את הרעיונות המרכזיים, משמיטים דוגמאות, חזרות ופרטים צדדיים, וכותבים במילים שלכם. סיכום טוב קצר בהרבה מהטקסט.
לחצו על כל משפט שכדאי להשאיר בסיכום. לחיצה נוספת מבטלת. המשוב מתעדכן בכל לחיצה: האם השארתם דוגמאות או חזרות, והאם חסר רעיון מרכזי?
נסו את אלה:
המשימה: כתבו בשם מועצת התלמידים למנהלת המתנ"ס, ובקשו לפתוח חוג רובוטיקה לבני נוער. בכל חלק בחרו אחת משלוש אפשרויות.
סיכום שמורכב ממשפטים שהועתקו מהטקסט הוא לא סיכום. קחו את הרעיון, וכתבו אותו מחדש במילים שלכם ובקיצור.
"לדעתי זה מאוד מעניין" לא שייך לסיכום. בסיכום מוסרים מה כתוב בטקסט, בלי להוסיף עמדה.
"היי, מה נשמע?" ו"ביי" מתאימים להודעה לחבר. במכתב רשמי פותחים ב"שלום רב" או "לכבוד", ומסיימים ב"בברכה" או "בכבוד רב".
שואלים על כל משפט: אם אמחק אותו, האם הקורא יפספס רעיון חשוב? דוגמאות, חזרות ופרטים צדדיים אפשר למחוק. רעיון מרכזי חייב להישאר. נסו במכבש הסיכום.
שם השולח, תאריך, נמען, פנייה מנומסת, גוף שמסביר את העניין, בקשה ברורה וחתימה. הכול בלשון רשמית ומכבדת, גם כשכותבים תלונה.
קוראים יחד את מה שכתב ושואלים שלוש שאלות: מה הרעיון המרכזי? האם כל משפט מתחבר לקודם? האם יש מילה שחוזרת שוב ושוב? כך הוא לומד לבדוק את עצמו לפני שהוא מגיש. תרגלו למטה.