בוחרים תלמיד אקראי. מה הסיכוי שהוא מתאמן בספורט? ומה הסיכוי, אם כבר ידוע לנו שהוא מנגן? המידע הנוסף משנה את התשובה. בעמוד הזה, לרמת 4 ו-5 יח״ל. במעבדה מזיזים מחוונים ורואים מה קורה, ובתרגול מקבלים רמזים במקום תשובות.
בעץ רב-שלבי כבר ראינו שהסתברות של שלב יכולה להיות תלויה במה שקרה קודם. עכשיו נותנים לזה שם ונוסחה.
הסימן P(A | B) קוראים: הסיכוי ל-A בתנאי ש-B קרה.
מה שאחרי הקו הוא מה שכבר ידוע.
אם ידוע ש-B קרה, כל מי שלא ב-B יוצא מהמשחק. סופרים מתוך B כמה הם גם A.
P(A | B) = P(A ∩ B)P(B)
אם המידע על B לא משנה את הסיכוי ל-A, המאורעות בלתי תלויים.
P(A | B) = P(A), ואז גם P(A ∩ B) = P(A) · P(B).
בשכבה יש תלמידים. A: מתאמנים בספורט. B: מנגנים על כלי. שנו את המספרים בטבלה, ובחרו מה ידוע. מה שמחוץ לתנאי מחוויר.
נסו את אלה:
שימו לב: P(A | B) ו-P(B | A) סופרים את אותו תא למעלה, אבל מחלקים בקבוצה אחרת. לכן הם בדרך כלל שונים.
"מתוך המנגנים, כמה מתאמנים?" מחלקים במספר המנגנים, לא במספר כל התלמידים.
חלוקה בכולם נותנת P(A ∩ B), שאלה אחרת.
P(A | B) ≠ P(B | A).
הסיכוי שמי שמנגן גם מתאמן, הוא לא הסיכוי שמי שמתאמן גם מנגן. בדקו מה אחרי הקו: זה מה שמחלקים בו.
מאורעות זרים לא יכולים לקרות ביחד. אז אם B קרה, הסיכוי ל-A הוא 0.
זה מידע חזק מאוד, ולכן זרים (עם סיכוי חיובי) הם דווקא תלויים.
בסקר השתתפו 200 תלמידים. 80 מהם קוראים ספרים, ו-50 מהקוראים גם כותבים יומן. בסך הכול 70 תלמידים כותבים יומן. בוחרים תלמיד אקראי.
כתבו את התשובה כשבר, למשל 3/8, או כמספר עשרוני עם שתי ספרות אחרי הנקודה לפחות, למשל 0.38.
זה הסיכוי שמאורע A יקרה, כשכבר ידוע שמאורע B קרה. כותבים P(A | B) ומחשבים P(A ∩ B) ÷ P(B). בטבלה: סופרים רק בתוך הקבוצה של B. נסו במעבדה.
בודקים אם P(A | B) = P(A), או אם P(A ∩ B) = P(A) · P(B). אם השוויון מתקיים, המידע על B לא משנה כלום, והם בלתי תלויים.
שניהם מתחילים מאותו "גם וגם", אבל מחלקים בקבוצה אחרת. ב-P(A | B) מחלקים ב-P(B), וב-P(B | A) מחלקים ב-P(A). ראו במלכודות.