בתיבה ובפירמידה כל שאלה על אורך או על זווית חוזרת לאותו דבר: מוצאים משולש ישר זווית שמסתתר בתוך הגוף, ופותרים אותו עם פיתגורס ועם sin, cos ו-tan. בעמוד הזה לומדים לראות את המשולש הזה, לרמת 4 ו-5 יח״ל. במעבדה מזיזים מחוונים ורואים מה קורה, ובתרגול מקבלים רמזים במקום תשובות.
בבסיס של תיבה, שהוא מלבן, האלכסון AC הוא יתר במשולש ישר זווית:
AC = √(a² + b²)
המקצוע CG עומד ישר מעל C, ולכן ACG הוא משולש ישר זווית:
AG = √(a² + b² + c²)
הזווית בין AG לבסיס היא הזווית בין AG לבין ההיטל שלו על הבסיס, AC.
tan α = c ÷ AC
בחרו תיבה או פירמידה ושנו את המידות. המשולש הצהוב הוא המשולש הישר זווית שבו פותרים. הקו הכחול שוכב על הבסיס, והקו הוורוד הוא הקו שאת הזווית שלו מחפשים.
נסו את אלה:
גלו משהו: בקובייה הזווית בין האלכסון לבסיס היא תמיד בערך 35.3°, בלי קשר לגודל הקובייה. נסו כמה גדלים.
הזווית של AG עם הבסיס היא מול AC, האלכסון של הבסיס.
לא tan α = c ÷ a. זו הזווית של קו אחר.
בפירמידה, מהמרכז O לאמצע צלע יש s ÷ 2.
מהמרכז לקודקוד יש חצי אלכסון: s√2 ÷ 2. הפאה משתמשת בראשון, המקצוע בשני.
במשולש הישר זווית יש שתי זוויות חדות. בדקו שהזווית שחישבתם היא זו שליד הבסיס.
אם קיבלתם 90° − α, בחרתם את הזווית שלמעלה.
חלק א: בתיבה 6 × 8 × 10 מצאו את האלכסון ואת הזווית שלו עם הבסיס. חלק ב: בפירמידה ריבועית שצלע הבסיס שלה 8 והגובה 3, מצאו את הזווית בין פאה צדדית לבסיס.
עגלו אורכים לשתי ספרות אחרי הנקודה, וזוויות לספרה אחת. כתבו מספר בלבד, בלי סימן מעלות.
מחשבים קודם את אלכסון הבסיס, √(a² + b²), ואז משתמשים בפיתגורס שוב עם הגובה. בקיצור: √(a² + b² + c²). בתיבה 3 × 4 × 12 האלכסון הוא √169 = 13.
מורידים אנך מנקודה על הישר אל המישור, ומחברים את נקודת הפגישה לנקודה שבה הישר חותך את המישור. זה ההיטל. הזווית בין הישר להיטל שלו היא הזווית בין הישר למישור. ראו את זה במעבדה.
בשתיהן הגובה הוא אותו ניצב. במקצוע הצדדי הניצב השני הוא חצי אלכסון הבסיס, s√2 ÷ 2. בפאה הצדדית הוא חצי צלע, s ÷ 2. לכן הזווית של הפאה תמיד גדולה יותר.