במשולש ישר זווית, אם יודעים זווית אחת וצלע אחת, אפשר לחשב את כל השאר. הסוד: היחס בין שתי צלעות תלוי רק בזווית, ולא בגודל המשולש. כאן תלמדו מתי משתמשים בסינוס, בקוסינוס ובטנגנס. במעבדה מזיזים מחוונים ורואים מה קורה, ובתרגול מקבלים רמזים במקום תשובות.
מסתכלים מהזווית α (אלפא):
ניצב מול (ורוד): הצלע שמולה, היא לא נוגעת בזווית.
ניצב ליד (כחול): הניצב שנוגע בזווית.
יתר: מול הזווית הישרה, הכי ארוך.
את הערכים מוצאים במחשבון. למשל sin 30° = 0.5: בכל משולש ישר זווית עם זווית של 30°, הניצב שמולה הוא בדיוק חצי מהיתר.
שנו את הזווית ואת אורך היתר. שימו לב: כשמשנים רק את הגודל, הצלעות משתנות, אבל sin, cos ו-tan נשארים אותו דבר.
נסו את אלה:
ב-45° הניצבים שווים, ולכן tan 45° = 1. וככל שהזווית גדלה, הניצב שמולה גדל, ו-sin גדל.
אותו ניצב יכול להיות "מול" לזווית אחת ו"ליד" לזווית השנייה.
תמיד שאלו קודם: מאיזו זווית אני מסתכל? ורק אז תנו שמות לצלעות.
במחשבון צריך להופיע DEG (מעלות), לא RAD.
בדיקה מהירה: sin 30 צריך לצאת 0.5. יצא −0.988? המחשבון ברדיאנים.
כשמחפשים את הזווית, מחשבים את היחס, ואז לוחצים על sin⁻¹ (או cos⁻¹, tan⁻¹).
התשובה היא זווית במעלות, לא מספר קטן כמו 0.6.
השתמשו במחשבון. עגלו לספרה אחת אחרי הנקודה.
נתונות שתי צלעות. מצאו את הזווית α במעלות, מעוגלת למספר שלם.
מסמנים את שתי הצלעות שמשתתפות בשאלה: זו שידועה וזו שמחפשים. אם הן מול ויתר, זה סינוס. ליד ויתר, זה קוסינוס. מול וליד, זה טנגנס. ראו בדוגמה הפתורה.
מחלקים את שתי הצלעות הידועות כדי לקבל את היחס, ואז משתמשים בפעולה ההפוכה במחשבון. למשל ניצב מול 3 וניצב ליד 4: tan α = 0.75, ולכן α = tan⁻¹(0.75) ≈ 36.9°.
כנראה שהמחשבון במצב רדיאנים (RAD). העבירו אותו למעלות (DEG) ובדקו ש-sin 30 יוצא 0.5.