סדרה היא רשימה של מספרים שיש בה חוקיות. כשמוצאים את החוקיות, אפשר לדעת כל איבר בסדרה בלי לכתוב את כל מה שלפניו. במעבדה מזיזים מחוונים ורואים מה קורה, ובתרגול מקבלים רמזים במקום תשובות.
הנה סדרה. כל פעם מוסיפים 3:
לכל איבר יש מקום n (ראשון, שני, שלישי) וערך.
כותבים a1 = 5 וגם a3 = 11.
המספר הקטן למטה הוא המקום. המספר אחרי השווה הוא הערך.
בסדרה חשבונית מוסיפים כל פעם אותו מספר. קוראים לו ההפרש d.
מוצאים אותו כך: איבר פחות האיבר שלפניו. 8 − 5 = 3
אם הסדרה יורדת, ההפרש שלילי.
נוסחה שנותנת את הערך לפי המקום:
an = 3n + 2
רוצים את האיבר ה-100? מציבים n = 100 ומקבלים 302.
בחרו איבר ראשון והפרש. בחרו גם מקום n, ותראו איך מגיעים לאיבר שלו. כל איבר הוא נקודה בגרף: המקום למטה, הערך למעלה.
נסו את אלה:
שימו לב לגרף: הנקודות של סדרה חשבונית תמיד יושבות על קו ישר, וההפרש d הוא השיפוע שלו. זה בדיוק כמו משוואת ישר, רק שיש נקודות רק במקומות 1, 2, 3 וכן הלאה.
בסדרה 5, 8, 11, … האיבר העשירי הוא לא 5 + 10 · 3 = 35.
מהאיבר הראשון לעשירי יש רק 9 קפיצות: 5 + 9 · 3 = 32.
"האם 50 בסדרה?" שואלים על ערך. פותרים 3n + 2 = 50 ומקבלים n = 16.
זה עובד רק אם n יוצא מספר שלם וחיובי. אחרת, 50 לא בסדרה.
בסדרה 20, 16, 12, … ההפרש הוא 16 − 20 = −4, ולא 4.
תמיד מחסרים: האיבר השני פחות הראשון, באותו כיוון.
נתונה הסדרה:
מצאו את האיבר הכללי ואת האיבר ה-30. האם 99 נמצא בסדרה? ומה עם 100?
כל פעם תקבלו סדרה חדשה ושאלה אחת. מספר שלילי כותבים עם מינוס, למשל -4.
מוצאים את ההפרש d (איבר פחות האיבר שלפניו), ומציבים בנוסחה an = a1 + (n − 1) · d. אחר כך פותחים סוגריים. למשל ב-7, 11, 15 יוצא 4n + 3. ראו בדוגמה הפתורה.
משווים את האיבר הכללי למספר ופותרים משוואה. אם n יוצא מספר שלם וחיובי, המספר בסדרה, וזה גם המקום שלו. אם יוצא שבר או מספר שלילי, הוא לא בסדרה.
n הוא המקום של האיבר: ראשון, שני, עשירי. an הוא הערך שעומד במקום הזה. ב-5, 8, 11 המקום 3 והערך 11, ולכן a3 = 11. הזיזו את n במעבדה ותראו.