במקום לספור אחד אחד, אפשר לקפוץ: 2, 4, 6, 8. כך סופרים זוגות של גרביים, כפות ידיים עם חמש אצבעות, או שטרות של עשרה שקלים. ספירה בדילוגים היא הצעד הראשון ללוח הכפל. במעבדה מזיזים מחוונים ורואים מה קורה, ובתרגול מקבלים רמזים במקום תשובות.
בכל קפיצה מוסיפים אותו מספר. בדילוגים של 5: 5, 10, 15, 20.
הגודל של הקפיצה לא משתנה באמצע.
בדילוגים של 10 כל מספר נגמר ב-0.
בדילוגים של 5 המספרים נגמרים ב-5 או ב-0.
בדילוגים של 2 מההתחלה, כל המספרים זוגיים.
אפשר לקפוץ אחורה ולהוריד בכל פעם: 30, 25, 20, 15.
זה כמו ספירה לאחור לפני שיגור טיל, רק בקפיצות.
בחרו בכמה קופצים ומאיפה מתחילים, והזיזו את מספר הקפיצות. על הישר רואים את הקפיצות, ובלוח המאה נצבעים המספרים שנחתנו עליהם.
גודל הקפיצה
נסו את אלה:
אחרי 5, 10, 15 בא 20, לא 16. כל קפיצה היא 5, עד הסוף.
מתחילים ב-0 ועוד לא קפצנו. רק אחרי הקפיצה הראשונה מגיעים ל-5. ככה 3 קפיצות של 5 מגיעות ל-15.
ב-40, 35, 30 המספרים קטנים. המספר הבא הוא 25, לא 35.
בקופסה יש שקיות, ובכל שקית 5 סוכריות. כמה סוכריות יש ב-6 שקיות?
סופרים בקפיצות שוות במקום אחד אחד. בדילוגים של 2: 2, 4, 6, 8. בדילוגים של 10: 10, 20, 30. כל פעם מוסיפים את אותו מספר. קפצו במעבדה ותראו את החוקיות בלוח המאה.
מספר הקפיצות כפול גודל הקפיצה הוא המקום שבו נוחתים. 6 קפיצות של 5 נוחתות ב-30, ולכן 6 × 5 = 30. ילד שסופר בדילוגים מגיע לתשובה גם כשהוא עוד לא זוכר אותה בעל פה.
סופרים זוגות נעליים בשתיים, מטבעות של 5 שקלים בחמש, ושטרות של עשרה בעשר. אפשר גם לקפוץ על מדרגות ולהגיד את המספרים בקול. ואחר כך לנסות אחורה. תרגלו למטה.