בבעיה מילולית המשוואה מתחבאת בתוך סיפור. התפקיד שלנו: להחליט מה לא ידוע ולקרוא לו x, לתרגם את הסיפור למשוואה, לפתור, ולבדוק שהתשובה מתאימה לסיפור. במעבדה מזיזים מחוונים ורואים מה קורה, ובתרגול מקבלים רמזים במקום תשובות.
מה שואלים? את הדבר הזה מסמנים ב-x, וכותבים במילים: "x = מחיר של מחברת".
אם יש עוד דברים לא ידועים, כותבים אותם בעזרת x. למשל "יותר ב-3" זה x + 3, ו"פי 2" זה 2x.
מחפשים בסיפור משהו שאפשר לחשב בשתי דרכים. בדרך כלל זה הסכום: "ביחד", "בסך הכול", "שילמו".
צד אחד בעזרת x, הצד השני המספר מהסיפור.
פותרים כמו משוואה רגילה.
בודקים בסיפור עצמו, לא רק במשוואה. ועונים במשפט: "מחברת עולה 7 שקלים".
בחרו סיפור והזיזו את המספרים. הסיפור, הפס והמשוואה משתנים ביחד.
נסו את אלה:
"יש פי 3 צהובות מאדומות, וביחד 20". הצהובות הן 3x, אבל גם האדומות בפנים!
המשוואה היא x + 3x = 20, ולא 3x = 20.
מצאתם x? קראו שוב את השאלה. אם שואלים על הצהובות ו-x הוא האדומות, צריך עוד צעד: לחשב 3x.
"יותר ב-4" זה חיבור: x + 4.
"פי 4" זה כפל: 4x.
מילה אחת משנה את כל המשוואה.
קראו את הסיפור, בנו משוואה בראש או על דף, וכתבו את התשובה (רק את המספר).
מסמנים ב-x את מה ששואלים, כותבים כל דבר אחר בסיפור בעזרת x, ומחפשים מה שווה למה. בדרך כלל זה הסכום: "ביחד יש 20" נותן משוואה שבצד אחד כל החלקים ובצד השני 20. ראו את זה במעבדה.
בדרך כלל את הדבר ששואלים עליו. אם יש שני דברים לא ידועים, נוח לסמן ב-x את הקטן, ואת השני לכתוב בעזרתו, כמו x + 5 או 2x. תמיד כתבו במילים מה x מייצג.
מספרים עוקבים באים אחד אחרי השני, כמו 7, 8, 9. מסמנים את הקטן ב-x, ואז הבאים הם x + 1 ו-x + 2. מחברים, משווים לסכום ופותרים. ראו בדוגמה ב.