משיק הוא ישר שנוגע במעגל בנקודה אחת בלבד. יש לו שתי תכונות שמופיעות כמעט בכל שאלת מעגל. ומרובע שכל הקודקודים שלו על המעגל מקיים כלל אחד פשוט על הזוויות. במעבדה מזיזים מחוונים ורואים מה קורה, ובתרגול מקבלים רמזים במקום תשובות.
הרדיוס לנקודת ההשקה יוצר עם המשיק זווית של 90°. כך נוצרים משולשים ישרי זווית, ומשם פיתגורס.
מנקודה P מחוץ למעגל יוצאים שני משיקים, והם שווים באורכם: PA = PB.
כשכל ארבעת הקודקודים על המעגל, סכום כל שתי זוויות נגדיות הוא 180°.
נסו את אלה:
הגדילו את OP: המשיקים מתארכים, אבל הם תמיד שווים זה לזה. והזווית ב-A וב-B נשארת 90°.
במשולש OAP הזווית הישרה היא ב-A. לכן היתר הוא OP, הקטע שמחבר את P למרכז.
PA² = OP² − R². לא חיבור.
במרובע חסום, ∠A + ∠C = 180° ו-∠B + ∠D = 180°.
זוויות שכנות כמו A ו-B לא חייבות להשלים ל-180°.
במרובע OAPB יש שתי זוויות ישרות. לכן ∠APB + ∠AOB = 180°.
זווית של 50° בין המשיקים נותנת זווית מרכזית של 130°, לא 100°.
כל פעם תופיע שאלה מסוג אחר. O הוא תמיד מרכז המעגל, ו-PA ו-PB הם משיקים.
משיק נוגע במעגל רק בנקודה אחת, וכל שאר הנקודות שלו מחוץ למעגל. לכן נקודת ההשקה היא הנקודה על הישר הכי קרובה למרכז. והקטע הכי קצר מנקודה לישר הוא תמיד הקטע המאונך. לכן הרדיוס לנקודת ההשקה מאונך למשיק.
מחברים את הנקודה P למרכז O ולנקודת ההשקה A. מקבלים משולש ישר זווית ב-A, עם יתר OP. לפי פיתגורס: PA = √(OP² − R²). למשל רדיוס 6 ומרחק 10 נותנים משיק של 8. נסו במעבדה.
סכום כל שתי זוויות נגדיות בו הוא 180°. זה נכון גם בכיוון ההפוך: אם במרובע יש שתי זוויות נגדיות שסכומן 180°, אפשר לחסום אותו במעגל. לכן כל מלבן אפשר לחסום במעגל, ומקבילית שאינה מלבן אי אפשר.