חצי שוקולד וארבע שמיניות שוקולד הם בדיוק אותה כמות. שברים כאלה נקראים שברים שקולים. כאן מרחיבים ומצמצמים שברים, ומגלים איזה שבר גדול יותר. במעבדה מזיזים מחוונים ורואים פסים, ובתרגול מקבלים רמזים במקום תשובות.
שני שברים שמראים אותה כמות.
12 = 24 = 48
כופלים את המונה ואת המכנה באותו מספר.
חותכים כל חלק לכמה חלקים קטנים. יש יותר חלקים, אבל אותה כמות צבועה.
מחלקים את המונה ואת המכנה באותו מספר.
68 = 34, כי מחלקים את שניהם ב-2.
במצב הרחבה בוחרים שבר וחותכים כל חלק לחלקים קטנים יותר. במצב השוואה בונים שני שברים ובודקים מי גדול.
נסו את אלה:
1 + 12 + 1 = 23, אבל 23 לא שווה לחצי!
בהרחבה כופלים את שני המספרים באותו מספר. לא מוסיפים.
אם כופלים רק את המכנה, החלקים קטנים, אבל לא לקחנו יותר מהם. השבר נהיה קטן יותר.
תמיד משנים גם למעלה וגם למטה.
39 לא גדול מ-12. הוא קטן ממנו!
כדי להשוות, מביאים את שני השברים לאותו מכנה, או מציירים פסים.
משווים בין 23 לבין 34.
שברים שמראים את אותה כמות, למרות שהמספרים שונים. 12, 24 ו-36 שקולים: בכל אחד מהם צבוע בדיוק חצי מהפס. ראו את זה במעבדה.
אם המכנים שווים, השבר עם המונה הגדול יותר גדול יותר. אם המכנים שונים, מרחיבים את שני השברים לאותו מכנה ואז משווים את המונים. למשל 23 = 812 ו-34 = 912, ולכן 34 גדול יותר.
לוקחים שני פסים של נייר באותו אורך. בראשון מקפלים לשניים וצובעים חצי. בשני מקפלים לארבעה וצובעים שני חלקים. שמים אותם זה מול זה: הצבוע באותו אורך. רק החיתוך שונה.