זווית נוצרת כששתי קרניים יוצאות מאותה נקודה. גודל הזווית הוא כמה היא פתוחה, ומודדים אותו במעלות בעזרת מד-זווית. כאן פותחים וסוגרים זווית, קוראים מד-זווית, ומגלים מתי זווית היא חדה, ישרה, קהה או שטוחה. במעבדה מזיזים מחוון, ובתרגול מקבלים רמזים במקום תשובות.
לזווית יש קודקוד (הנקודה שבה הקרניים נפגשות) ושתי שוקיים (הקרניים). מודדים במעלות, ומסמנים °.
הזיזו את המחוון ופתחו את הזווית. הפעילו את מד-הזווית כדי לראות איך מודדים. הקרן השחורה תמיד יוצאת מה-0.
נסו את אלה:
במד-זווית יש שתי שורות של מספרים: אחת מימין לשמאל ואחת משמאל לימין.
קוראים בשורה שמתחילה ב-0 על הקרן הראשונה. אחרת יוצא 140° במקום 40°.
האורך של הקרניים לא משנה את הזווית.
הזווית היא רק כמה הקרניים פתוחות זו מזו.
מניחים את מרכז מד-הזווית בדיוק על הקודקוד, ואת קו ה-0 על אחת הקרניים.
אם המרכז זז, המדידה יוצאת לא נכונה.
זווית ישרה היא בדיוק 90°, כמו פינה של דף או של חלון. זווית חדה קטנה ממנה, פחות מ-90°. זווית קהה גדולה ממנה אבל קטנה מ-180°. וזווית של 180° היא זווית שטוחה, קו ישר. פתחו וסגרו זווית במעבדה.
מניחים את מרכז מד-הזווית על הקודקוד, ומסדרים את קו ה-0 על אחת הקרניים. אחר כך עוקבים אחרי השורה שמתחילה ב-0 עד הקרן השנייה, וקוראים את המספר. בדקו בעין: אם הזווית נראית חדה, התשובה חייבת להיות פחות מ-90.
מחפשים פינות בבית: פינה של ספר, של דלת או של מרצפת. מקפלים דף פעמיים ומקבלים "בודק זווית ישרה" מנייר. מצמידים אותו לזוויות שונות ובודקים אם הן ישרות, חדות או קהות. בכיתה ז לומדים עוד על זוויות בין ישרים מקבילים.