משוואה ריבועית נראית כך: ax² + bx + c = 0. יש נוסחה אחת שפותרת את כולן, ומספר אחד, הדיסקרימיננטה, שמגלה מראש כמה פתרונות יהיו. במעבדה מזיזים מחוונים ורואים מה קורה, ובתרגול מקבלים רמזים במקום תשובות.
משוואה שיש בה x², ואין חזקה גדולה יותר. מסדרים אותה כך שבצד אחד יהיה 0:
ax² + bx + c = 0
ה-a לא יכול להיות 0. אחרת אין x², וזו משוואה רגילה.
מציבים את a, b ו-c בנוסחה:
הסימן ± אומר: פעם אחת עם פלוס, ופעם אחת עם מינוס. כך מקבלים שני פתרונות.
המספר שמתחת לשורש: Δ = b² − 4ac. הוא מגלה כמה פתרונות יש:
חיובי: שני פתרונות. אפס: פתרון אחד. שלילי: אין פתרון, כי אין שורש למספר שלילי.
הגרף של y = ax² + bx + c הוא פרבולה. הפתרונות של המשוואה הם הנקודות שבהן הפרבולה פוגשת את ציר x, כי שם y = 0.
הזיזו את a, b ו-c. תסתכלו על הדיסקרימיננטה ועל הנקודות הירוקות על ציר x: אלה הפתרונות.
נסו את אלה:
שימו לב: כשמזיזים את c הפרבולה עולה ויורדת. ברגע שהיא מפסיקה לגעת בציר x, הדיסקרימיננטה הופכת לשלילית.
אם b = −5, אז −b = 5. מינוס כפול מינוס נותן פלוס.
וגם b² = (−5)² = 25, תמיד חיובי. לא 25−.
הקו של השבר הוא מתחת לכל −b ± √Δ, לא רק מתחת לשורש.
וזה 2a, לא a. כש-a = 1 מחלקים ב-2.
ב-x² = 5x − 6 אי אפשר לקרוא מיד את b ו-c.
מעבירים הכול לצד אחד: x² − 5x + 6 = 0. עכשיו b = −5, c = 6.
קודם חשבו את הדיסקרימיננטה, ואז את הפתרונות. אם יש רק פתרון אחד, השאירו את התיבה השנייה ריקה. שבר כותבים כך: 1/2 או -0.5.
מסדרים את המשוואה כך שבצד אחד יהיה 0, ומזהים את a, b ו-c עם הסימנים שלהם. מחשבים את הדיסקרימיננטה b² − 4ac, ואז מציבים בנוסחת השורשים: פעם עם פלוס ופעם עם מינוס. ראו את הדוגמה הפתורה.
זה המספר שמתחת לשורש בנוסחת השורשים: Δ = b² − 4ac. אם הוא חיובי יש שני פתרונות, אם הוא 0 יש פתרון אחד, ואם הוא שלילי אין פתרון. נסו במעבדה למעלה.
כשהדיסקרימיננטה שלילית, כי אין שורש למספר שלילי. בגרף רואים את זה כפרבולה שלא נוגעת בציר x בכלל, למשל x² + 2x + 5 = 0. תרגלו למטה.