כשיש במשוואה x², הגרף כבר לא ישר. הוא מתעקל ויוצר צורה שנקראת פרבולה. כל פונקציה ריבועית כותבים בצורה y = ax² + bx + c. נלמד מה כל מספר עושה לגרף, איך מוצאים את הקודקוד, ואיפה הפרבולה חותכת את הצירים. במעבדה מזיזים מחוונים ורואים מה קורה, ובתרגול מקבלים רמזים במקום תשובות.
אם a חיובי, הפרבולה פתוחה למעלה, כמו חיוך. אם a שלילי, היא פתוחה למטה, כמו עצב.
בוורוד y = x², הפתוחה למעלה. בכחול y = −x² + 4, הפתוחה למטה. ככל ש-a רחוק יותר מאפס, הפרבולה צרה יותר.
הקודקוד הוא הנקודה הכי נמוכה (או הכי גבוהה) של הפרבולה. דרכו עובר ציר הסימטריה, קו שמחלק את הפרבולה לשני חצאים זהים.
כאן y = x² − 2x − 3. הקודקוד הוורוד ב-(1, −4), ציר הסימטריה x = 1, והנקודה הצהובה (0, −3) היא c.
הזיזו את המחוונים. a פותח, סוגר והופך את הפרבולה. c מזיז אותה למעלה ולמטה. b מזיז את הקודקוד הצידה (וגם קצת למטה או למעלה).
נסו את אלה:
שימו לב: כש-b = 0 הקודקוד תמיד על ציר y, ואז הוא בדיוק הנקודה הצהובה. ויש פרבולות שלא פוגשות את ציר x בכלל. נסו את y = x² + 2. איך פותרים את המשוואה של נקודות החיתוך לומדים במשוואה ריבועית ונוסחת השורשים.
לחצו "הצעד הבא" ותראו איך מתארים פרבולה מתוך המשוואה שלה.
כל פעם תופיע פונקציה חדשה ושאלה עליה. אפשר לכתוב שבר עם קו נטוי (1/2) או מספר עשרוני (0.5).
קודם מוצאים את ה-x של הקודקוד בנוסחה x = −b ÷ (2a). אחר כך מציבים את ה-x הזה במשוואה ומקבלים את ה-y. למשל ב-y = x² − 4x + 3 יוצא x = 2 ו-y = −1, כלומר הקודקוד ב-(2, −1). תרגלו למטה.
מסתכלים רק על a, המספר שלפני x². אם הוא חיובי, הפרבולה פתוחה למעלה ולקודקוד יש ערך מינימום. אם הוא שלילי, היא פתוחה למטה ולקודקוד יש ערך מקסימום. נסו במעבדה למעלה.
זה קו אנכי שעובר דרך הקודקוד ומחלק את הפרבולה לשני חצאים זהים, כמו מראה. המשוואה שלו היא x = ה-x של הקודקוד. לכן שתי נקודות באותו מרחק מהציר, אחת מימין ואחת משמאל, נמצאות תמיד באותו גובה.