בישר יש שיפוע אחד לכל אורכו. בגרף מעוקל השיפוע משתנה מנקודה לנקודה: פעם עולה חזק, פעם כמעט שטוח, פעם יורד. הנגזרת היא מכונה שאומרת לנו מה השיפוע בכל נקודה. נבין מאיפה היא באה, ונלמד לגזור פולינומים. החומר מתאים ל-4 ול-5 יח״ל. במעבדה מזיזים מחוונים ורואים מה קורה, ובתרגול מקבלים רמזים במקום תשובות.
לוקחים שתי נקודות על הגרף ומחברים אותן בקו. זה מיתר, ואת השיפוע שלו כבר יודעים לחשב, כמו בשיפוע בין שתי נקודות.
עכשיו מקרבים את הנקודה השנייה לראשונה. המיתר השחור מסתובב, ובסוף הוא נוגע בגרף רק בנקודה אחת. זה המשיק, הקו הכחול. השיפוע שלו הוא הנגזרת.
לא צריך לקרב נקודות כל פעם. לפולינומים יש כלל קצר: מורידים את החזקה לפנים, ומקטינים אותה ב-1.
בפולינום גוזרים כל איבר לבד ומחברים. אם f(x) = x² + 3x, אז f′(x) = 2x + 3.
בחרו פונקציה. הזיזו את x₀ כדי לבחור נקודה, ואת h כדי לקבוע כמה רחוקה הנקודה השנייה. הקטינו את h וראו איך שיפוע המיתר מתקרב לשיפוע המשיק.
הגרף של הנגזרת f′(x):
נסו את אלה:
שימו לב לגרף התחתון: איפה שהגרף העליון עולה, הנגזרת מעל ציר x. איפה שהוא יורד, הנגזרת מתחת. ואיפה שהמשיק אופקי, הנגזרת בדיוק 0.
לחצו "הצעד הבא" ותראו איך מוצאים שיפוע של גרף בנקודה.
כל פעם תופיע פונקציה חדשה ושאלה עליה. אפשר לכתוב שבר עם קו נטוי (1/2) או מספר עשרוני.
נגזרת היא השיפוע של הגרף בכל נקודה. היא אומרת כמה מהר הפונקציה משתנה שם: מספר חיובי גדול אומר שהגרף עולה חזק, מספר שלילי אומר שהוא יורד, ו-0 אומר שהמשיק אופקי. ראו את זה במעבדה.
מורידים את החזקה לפנים, ומקטינים אותה ב-1. למשל (x⁴)′ = 4x³ ו-(3x²)′ = 6x. הנגזרת של x היא 1, והנגזרת של מספר לבד היא 0.
f(a) הוא הגובה של הגרף בנקודה, כלומר ערך ה-y. f′(a) הוא השיפוע של הגרף באותה נקודה. כדי למצוא שיפוע קודם גוזרים, ורק אחר כך מציבים. תרגלו את זה.